"התינוק שלי בן 11 חודשים מתעורר כל שעה-שעה וחצי בלילה. זה כל-כך מתיש אותי, שאני חוששת שלא אצליח להחזיק אותו בידיים מרוב עייפות. הוא התרגל להתעורר המון בלילה, עם בכי, והוא נרגע רק עם בקבוקים. כל פעם שהוא קם עם צרחות, גם אחיו הגדול מתעורר עם בכי. הבעיה הנוספת היא שבמהלך היום הוא לא מוכן לאכול מוצקים בכלל. הבן שלי נועל את הפה, מעיף את האוכל ומקשית את הגב לאחור, בעצבנות. אני ניסיתי לבקש, לשכנע, לדחוף, לתת לו אוכל תוך כדי משחק-כלום לא עובד! אני ממש לא מצליחה לשנות את מצב, וזה מדאיג אותי מאוד. חוץ מבקבוקים הוא לא אוכל במהלך היום כלום, וזה נראה לי לא בריא עבורו. המצב הזה מתסכל אותי, אני לחוצה מאוד, כל הסובבים מעבירים עלי ביקורת, וזה קשה. אני מרגישה שאני אמא לא טובה…"
ואז ספיר המשיכה: "בנוסף, הוא אוכל 6 בקבוקים מלאים של 180 CC בלילה, וכל פעם אנחנו צריכים להחליף לו את כל המצעים, בגלל הכמויות האדירות של שתן שהוא עושה בלילות. לא משנה איזה חיטול נשים לו, כל המיטה שלו ספוגה בפיפי, זה קשה עד בלתי נסבל. האם יש סיכוי לשנות את המצב? האם אפשר לעזור לילד שלי לישון בלילות ברצף ולאכול אוכל בריא ומגוון?"
אני מקשיבה לספיר ונזכרת, איך גם אני כאמא טרייה, לפני כ24 שנים, הייתי במצב מאתגר ומורכב הזה, עם בתי הבכורה, שלא אכלה שום דבר, ולא ישנה בכלל, לא ביום, ולא בלילה…הייתי אמא מתוסכלת וחסרת אונים.
ואז שאלתי אותה: "איך את תרגישי אם הילד המתוק שלך ילמד לישון לילה שלם, יפסיק לדרוש בקבוקים כל היום, וכל הלילה, ויתחיל לאכול מוצקים, כך שאתם תהנו מארוחות משפחתיות נעימות?"
"זה נראה כמו חלום, אני לא כל-כך מאמינה שזה אפשרי, אבל מוכנה לעשות ה-כ-ל!" אמרה לי ספיר…
אז החלטנו שאנחנו יוצאים לדרך חדשה.
בשלב הראשון עשיתי בדיקה מעמיקה, במהלכה גיליתי, שחוץ מהרגלים שנוצרו, הילד חווה חרדת נטישה, שהשפיעה על איכות השינה שלו. בניתי עבור המשפחה המדהימה הזו תכנית עבודה, שאפשרה להם להפסיק את היקיצות המרובות בלילה, בלי לתת לילד לצרוח ולבכות.
אתם בטח רוצים לדעת איך הצלחנו לשנות את המצב? אז המפתח להצלחה בתהליך המורכב הזה, הוא להבין מה עובר על הילד. הפעוט הזה חווה חרדת נטישה והחליט שהדרך הטובה ביותר שמרגיעה אותו זה בקבוק-כך נוצר ההרגל להירדם עם בקבוקים ביום ובלילה…כבר בימים הראשונים של העבודה המשותפת, התחלנו להוריד את הארוחות של בקבוקים בלילה וביום, לאט לאט, ובהדרגה, ותוך כדי הקפדנו על חשיפה למאכלים בריאים ומגוונים.
עברו רק 3-4 ימים, והילד התחיל להתעניין באוכל של הבית, הסכים לטעום מוצקים, ולהשתתף בארוחה משפחתית, ואפילו, הסכים לאכול דייסה(דבר שלא היה מוכן להתקרב אליו קודם)...יחד עם כל השינויים בתזונה ושיפור בשינה של הפעוט, ההורים דיווחו על השינוי בהתנהגות שלו. הוא הפך לילד יותר חייכן, רגוע וסבלני, והתחיל לשתף פעולה בזמן הארוחות, הפסיק להתעצבן ולזרוק את האוכל מהשולחן, וזה שינוי שהיה מדהים ומרגש.
תוך כדי התהליך, האמא חזרה לעבודה, אחרי משבר קורונה, במהלכו היא הייתה בבית עם שני הילדים. הפעוט חזר לגן, אחרי חודשיים. ולמרות כל השינויים האלה, הם הצליחו להגיע לשיפור משמעותי בשינה ובתזונה, השינוי שהם לא האמינו שאפשרי בכלל, לפני שהתחלנו לעבוד ביחד. תקראו מה כתבה ספיר על התהליך המדהים שעברנו ביחד.
אז אם אתם מרגישים שהשינה של הילד/ה שלכם משפיעה על איכות החיים שלכם, ואתם רוצים לישון לילות שלמים ברוגע, בנחת, ולהפסיק את היקיצות התכופות, אם חשוב לכם לקבל את הזמן הפנוי לעצמכם בשעות הערב בחזרה, ואתם מבינים, ששינוי בהרגלים של הילד זה תהליך שדורש התמדה והמון סבלנות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בנייד.